כחודש וחצי עברו מאז הבחירות. רשמית, דבר לא השתנה. הממשלה החדשה טרם הושבעה, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר טרם התמנו לשרים והחוק שמעביר מצה"ל לידיהם את השליטה במנהל האזרחי ובמשמר הגבול טרם עבר.

אבל המציאות בשטח מושפעת מיחסי כוחות ומציפיות לעתיד. חלק מהפעילים בארגוני זכויות אדם ישראלים ופלסטיניים – וגם בהנהגת ההתנחלויות – מדווחים כי מאז נובמבר, הבנייה הישראלית בשטחים התרחבה.

לפי עדויות הפעילים, אין שינוי בהיקף הבנייה בהתנחלויות החוקיות – משום שזו תלויה באישורים – אלא בבנייה במאחזים הבלתי־חוקיים. עיקר השינוי נוגע לבניית תשתיות – סלילת כבישים, הנחת צינרות ועיבוד אדמה במקומות שאינם נמצאים כיום בשטחו של יישוב מסוים.

אין בידי זמן ישראל מידע סטטיסטי על שינוי בהיקף הבנייה והדיווחים מבוססים על התרשמות בלבד. עם זאת, מדובר בדיווחים מכמה מקורות שונים – עם אינטרסים מנוגדים – מה שעלול להצביע על המגמה.

"יש תנופת בנייה במאחזים הלא חוקיים בשבועות האחרונים. בכל שבוע אני רואה במאחזים מובילים עם קרוואנים גדולים. אחר כך הקרוואנים נמצאים על הקרקע"

מבנים חדשים במאחז הלא־חוקי עשהאל בהר חברון, דצמבר 2022 (צילום: מיכל צדיק)

"יש תנופת בנייה במאחזים הלא חוקיים בשבועות האחרונים, רואים את זה לפחות באזור הר חברון, שם אני נמצאת", אומרת מיכל צדיק, מתנדבת מארגון השמאל מחסום ווטש, שמגיעה לאזור מדי שבוע.

לדברי צדיק: "בכל שבוע אני רואה במאחזים מובילים עם קרוואנים גדולים. אחר כך הקרוואנים נמצאים על הקרקע. בעיקר בעשהאל, וגם במצפה אביגיל ובמצפה אשתמוע".

התלוננתן למנהל האזרחי?
"אנחנו מכינות תלונה".

מבדיקה שערכנו עולה כי לא התקבלה תלונה על בנייה ב"עשאל" ו"במצפה אביגיל".

"מצפה אשתמוע" מוגדר כיום כיישוב חוקי הצמוד ליישוב החוקי "שמעה". בעבר אשתמוע היה מאחז לא חוקי ששכן על גבעה סמוכה. בהוראת משרד הביטחון המאחז פונה ב־2013 והממשלה אישרה את העברתו למיקומו הנוכחי. אבל צדיק טוענת שלאחרונה הוקמו מחדש מבנים בשטח שבו נמצא המאחז בעבר.

מיכל צדיק, מתנדבת במחסום ווטש, ועיסא אבו אל כבש, תושב פלסטיני, בהר חברון, דצמבר 2022 (צילום: מוחמד דבסן)

מזכיר היישוב "אשתמוע" אורי ברטפלד אמר בתגובה: "אני לא מכיר בנייה חדשה בסביבה שמחוץ ליישוב". בסרטון שצולם החודש על ידי ארגון מחסום ווטש ניתן לראות כי מתבצעות עבודות תשתית בהר חברון.

לדברי צדיק: "חוץ מבתים, סוללים בשבועות האחרונים דרכים חדשות בין היישובים. מסביב לכביש 35 נסללות דרכים המזגזגות בין שטחי C ל־A. טרקטורים מסתובבים בשדות עם דגלי ישראל, חורשים אדמה ומפלסים דרכים. כאילו מנסים להכשיר את השטח לבנייה פרועה ברגע שישחררו את הרסן.

"בשנה וחצי האחרונות, בזמן 'ממשלת השינוי', בנו במאחזים יותר מאשר בזמן הממשלות הקודמות של נתניהו, ובחודש וחצי האחרונים – עוד יותר".

צה"ל מנסה לעצור את הבנייה הלא־חוקית?
"אני לא רואה שמישהו נוגע בהם. מצד שני, בזמן האחרון מכבידים יותר ויותר את האכיפה נגד בנייה פלסטינית ללא היתר על אדמותיהם – והורסים להם עוד יותר בתים מאשר בעבר".

ההתרשמות של צדיק בנוגע לעלייה בהיקף הבנייה בשנה וחצי האחרונות תואמת את הדוחות שפרסם ארגון שלום עכשיו.

"אני לא רואה שמישהו נוגע בהם. מצד שני, בזמן האחרון מכבידים יותר ויותר את האכיפה נגד בנייה פלסטינית ללא היתר – והורסים להם עוד יותר בתים מאשר בעבר"

"הורסים פחות במאחזים, אולי מבינים מה עומד להתרחש"

טענה דומה על שינוי בשטח מאז הבחירות, מזווית ראייה הפוכה, עולה מדברי פעילת הימין דניאלה וייס, מייסדת ומובילת תנועת נחלה, המקדמת הקמה של התנחלויות חדשות.

לדברי וייס: "יש הקלה בבנייה מאז הבחירות, זה נכון. בעיקר פחות הרס של בתים ומבנים. אני מעריכה שאנחנו מצליחים להתקדם ולבנות ב־10% יותר – וכוחות הביטחון הורסים פחות בתים ב־50%.

מתנחלי חברי תנועת נחלה מנסים להקים מאחז לא חוקי ליד קריית ארבע, 20 ביולי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"יש הקלה בבנייה מאז הבחירות, זה נכון. בעיקר פחות הרס של בתים ומבנים. אנחנו מצליחים להתקדם ולבנות ב־10% יותר – וכוחות הביטחון הורסים פחות בתים ב־50%"

"מביש לומר, אבל עד הבחירות כמעט כל בית שיהודי העלה על הקרקע נהרס תוך זמן קצר. זה השתנה בזמן האחרון. אולי כוחות הביטחון מבינים שעומד להתרחש שינוי גדול ונכנסו ל'הולד'".

את יכולה לתת דוגמה למקומות עם בנייה לא חוקית שלא הורסים?
"לא. לא אספק מידע שעלול להביא להריסה".

באיזה אזורים בגדה המערבית השינוי התרחש?
"להערכתי, שמבוססת על הסתובבות בשטח – בכל האזורים בערך במידה שווה".

וייס הובילה ביולי השנה את מבצע נחלה, שבמסגרתו אלפי ישראלים הגיעו לעשר נקודות בשטחים במטרה להקים בהם התנחלויות. הם הקימו בשטחים האלה מבנים בניגוד לחוק. כפי שנחשף בזמן ישראל, כוחות הביטחון פינו תוך יממה את כל המתיישבים ואת רוב המבנים שהקימו.

מבצע הקמת המאחזים נחלה 20.7.2022 (צילום: שלום עכשיו)

מאז, חלק מהמתנחלים חוזרים מדי פעם לאותן נקודות – ליום או ללילה אחד – ושוב עוזבים. כעת, לפי הצהרותיה של וייס, הם מתכוונים לחדש את ההתיישבות.

וייס: "מאז המבצע, מגיעה מדי פעם משפחה ללון ללילה אחד, ופה ושם מקימים איזשהו מבנה ונוטשים אותו, כשהצבא מגיע או עוד קודם. בזמן האחרון, הצבא מגיע פחות, והחבר'ה מגיעים יותר ונשארים יותר זמן. אחרי שתקום הממשלה החדשה, בעזרת השם, נחזור לכל הנקודות בגדול ולא נזוז מהן יותר".

"בזמן האחרון הצבא מגיע פחות, והחבר'ה מגיעים יותר ונשארים יותר זמן. אחרי שתקום הממשלה החדשה, בעזרת השם, נחזור לכל הנקודות בגדול ולא נזוז מהן יותר"

"מכבידים על הבנייה הפלסטינית עוד יותר"

עמוס מגד, פעיל בארגון השמאל "פעילי בקעת הירדן", ארגון סיוע לרועים ולחקלאים פלסטינים בבקעה, מציג תמונת מצב דומה. לדבריו: "אני רואה בשבועות האחרונים ניסיונות בולטים של מתנחלים להשתלט על שטחים לא מיושבים. בונים בעיקר תשתיות, לא בתים".

עבודה חקלאית בשטח אש בבקעה, דצמבר 2022 (צילום: עמוס מגד)

מגד מביא כדוגמא לכך עבודות חקלאיות שנעשו בשדה שמוגדר כשטח אש, קרוב להתנחלות החוקית חמדת. "זיהיתי שם פעילות של מתנחלים, כמה טרקטורים שפרצו דרך למעלה הגבעה שמעל השדה. צילמתי והתלוננתי לצה"ל.

"זה שטח שבעבר גרו בו תושבים פלסטינים, כיום הוא שטח אש וגם לפלסטינים אסור לגור בו ולעבד אותו. כשהם מנסים לעבוד מסלקים אותם. ודאי שזה אמור להיות אסור למתיישבים שהגיעו מישראל או מהתנחלות אחרת. אבל נראה שהם מרגישים שעוד מעט הם יהיו בעלי הבית על מלא ויוכלו להתיישב בכל מקום שמתחשק להם – ומכינים את הקרקע".

איך אתה יודע שהכלים והעבודות שראית הם של מתנחלים ולא של צה"ל או של פלסטינים?
"אלה לא כלים צה"ליים, תראה את הצבע והצורה שלהם. לפלסטינים אין כלים מודרניים כאלה אלא כלים ישנים ומיושנים, שנראים אחרת לגמרי.

מתיעוד שהגיע לידי זמן ישראל ממקור נוסף עולה כי בתוך שטח האש יש אזורים שבהם האדמה חרושה היטב, כך שאכן בוצעה עבודה חקלאית בניגוד לחוק. עמוס מגד אף תיעד הריסות בתים של פלסטינים, שהוקמו ללא היתר בג'יפתליק. מהמנהל האזרחי נמסר בתגובה: "מסיור שנערך על ידי הגורמים הרלוונטיים במנהל, לא נמצא כל ממצא לבנייה בלתי חוקית באזור המצוין בפנייתך".

"במקביל ליד הקלה מול המתנחלים, יש בזמן האחרון עוד יותר הכבדות מהרגיל כלפי בנייה פלסטינית באדמות שלהם", אומר מגד, "לפי החוק הישראלי, הבנייה שלהם לא חוקית אף שאין להם מקום אחר לחיות בו. יש המון הריסות בתים. בג'יפתליק, למשל, הרסו המון רק בשבועיים האחרונים".

בניגוד למגד, דפנה בנאי – מתנדבת במחסום ווטש שמגיעה מדי שבוע לבקעה – לא רואה שינוי בשטח מאז הבחירות. לדבריה: "יש בנייה של מתנחלים כל הזמן, חוקית ולא חוקית, בעיקר לא חוקית. רק בחודש האחרון בנו שדה סולארי ענק על ההר מדרום להתנחלות גיתית (החוקית, ת"ג). גם זאת הרחבה של ההתנחלות".

זה לא בסדר שיישוב חוקי מקים שדה סולארי כדי לייצר חשמל נקי?
"זה לא בסדר שהיישוב נמצא שם. כל הרחבה שלו היא בדיוק מה שהיא, הרחבת מפעל ההתנחלויות הפוגע בתושבים הפלסטינים ובסיכוי להסדר עתידי. המצב היה ונשאר רע מאוד, ואני לפחות לא מבחינה בשינוי בחודש האחרון.

"מאז 2016 המתנחלים התלבשו על הבקעה ולא מפסיקים לבנות. בשנה האחרונה בהחלט הייתה האצה של הבנייה, אין יישוב ישראלי בבקעה שלא הורחב. והרשויות – צה"ל, המנהל, המועצה האזורית – לא מפריעות להם. באותו זמן, כל חושה קטנה שהפלסטינים בונים נהרסת מייד בתואנת 'לא חוקי'".

"בשנה האחרונה בהחלט הייתה האצה של הבנייה, אין יישוב ישראלי בבקעה שלא הורחב. באותו זמן, כל חושה קטנה שהפלסטינים בונים נהרסת מייד בתואנת 'לא חוקי'"

עבודות להקמת פאנלים סולאריים ליד היישוב גיתית בבקעה, דצמבר 2022 (צילום: דפנה בנאי)

דוד אלחייני, יו"ר המועצה האזורית בקעת הירדן, שכיהן מ־2019 ועד ספטמבר השנה כיו"ר מועצת יש"ע, אומר שכיום אין בנייה חדשה בבקעה, אבל הוא מתייחס רק ליישובים החוקיים.

לדברי אלחייני: "פעילי השמאל מבלבלים במוח. כבר חצי שנה, מאז מאי, לא התכנסה מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי כדי לדון בקידום בנייה בבקעה, אז אם יש בכלל בנייה חדשה ביישובים שלנו – זה רק מה שאושר לפני מאי".

אתה מדבר על בנייה חוקית, אבל פעילי השמאל והאקטיביסטים הפלסטינים אומרים שיש יותר בנייה בלתי חוקית.
"הבנייה הלא־חוקית בבקעה זה שבע חוות חקלאיות שהקימו אנשים פרטיים ואין לנו קשר אליהן. אני לא מסתובב בחוות. אנחנו הגשנו לצה"ל תוכנית להפוך שתיים מהן לחוקיות, חוות אורי וחוות צוריאל – ולא קיבלנו אישור".

ומאז הבחירות לא בונים בהן יותר?
"לא יודע. מה שאני כן יודע זה שמאז הבחירות כמעט אין בנייה לא חוקית, ובכלל, של ערבים. הם תמיד מנסים לבנות כי הם צריכים מקום מגורים ולא מאשרים להם. אבל לאחרונה יש יותר פיקוח, הפקחים מסתובבים בשטח יותר ומחלקים יותר צווים, אז הם מפחדים ולא בונים".

"מאז הבחירות כמעט אין בנייה לא חוקית, ובכלל, של ערבים. יש יותר פיקוח, הפקחים מסתובבים בשטח יותר ומחלקים יותר צווים, אז הם מפחדים ולא בונים"

דוד אלחייני (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אלחייני תומך בפתרון של "סיפוח–אזרוח" – סיפוח הגדה המערבית – או לפחות של שטחי C לישראל – תוך מתן זכויות אזרח שוות לתושביהן הפלסטינים. כחלק מכך, הוא תומך בהרחבת היתרי הבנייה גם למתנחלים וגם לפלסטינים.

לדבריו: "זה שלא נותנים לערבים לבנות זאת איוולת שאין כדוגמתה. יש להם כפרים שהצפיפות והתנאים בהם זאת קטסטרופה. סוגרים עליהם מכל עבר. מה מצפים מהם? ברור שהם בונים לא־חוקי, ואם לא יתנו להם לבנות בכלל, ברור מה הסכנה הביטחונית שנובעת מכך".

רוב המתנחלים, פעילי השמאל והפלסטינים רואים את המציאות כמשחק סכום אפס, שבו הבנייה שלכם היא על חשבון הפלסטינים ולהיפך.
"שטויות. יש מקום לכולם. אני לא רוצה כאן אזרחים סוג ב'. האינטרס שלנו הוא שכולם יתפרנסו, יבנו ויחיו בכיף".

"זה שלא נותנים לערבים לבנות זאת איוולת. יש להם כפרים שהצפיפות והתנאים בהם זאת קטסטרופה. ברור שהם בונים לא־חוקי. אם לא יתנו להם לבנות בכלל, ברור מה הסכנה הביטחונית שנובעת מכך"

יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', 6 בנובמבר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

הממשלה הבאה מתכוונת לתת לסמוטריץ' ולבן גביר סמכויות רחבות בשטחים, וזה יאפשר בנייה ישראלית כמעט לא מוגבלת. זה פתרון שאתה מאמין בו?
"כן, כי הם רוצים לאפשר בנייה של יהודים ואני בעד, כמובן. הם גם לא רוצים לתת זכויות לערבים, ועל זה אני חולק עליהם.

"אבל לדעתי זה הכול 'כלאם פאדי', כמו שהערבים אומרים. כותרות ריקות. הסמכות של סמוטריץ' ובן גביר תישאר על הנייר, נתניהו ימשיך לקבוע את המדיניות וצה"ל ימשיך לקבוע את המצב בשטח. תבוא לפה בעוד שנה ותראה שכלום לא ישתנה".

לא כל מנהיגי המתנחלים מסכימים עם אלחייני, בלשון המעטה. יו"ר המועצה האזורית שומרון יוסי דגן אמר: "הלוואי שהייתה איזושהי תנופת בנייה בהתיישבות היהודית ביו"ש, או איזושהי תנופת אכיפה.

"הלוואי שהיה איזשהו שינוי במציאות המבישה של אכיפה סלקטיבית שבה הפלסטינים בונים עשרות אלפי מבנים לא חוקיים בשטחי C באין מפריע – ובאותו זמן אסור לבנות ביישובים שהממשלה אישרה בפועל את הקמתם לפני 20 שנה, וסיפקה להם תשתיות, והאיסור על היהודים נאכף בקשיחות. מצפה מהממשלה החדשה לשנות את המצב, אבל בינתיים זה רק דיבורים, אין שום שינוי בשטח".

"הלוואי שהייתה איזושהי תנופת בנייה בהתיישבות היהודית ביו"ש. אני מצפה מהממשלה החדשה לשנות את המצב, אבל בינתיים זה רק דיבורים"

ח"כ ניר אורבך מימינה עם ראש מועצת שומרון יוסי דגן במאחז אביתר, 24 ביוני 2021 (צילום: לשכת הח"כ ניר אורבך)

מפקד בצה"ל המשרת בשטחים שולל את הטענות ההדדיות בדבר אכיפה סלקטיבית, ואומר כי האכיפה כלפי הבנייה הבלתי חוקית של ישראלים ופלסטינים בשטחים היא שוויונית. לדבריו, האכיפה לא השתנתה מאז הבחירות.

"יש המון בנייה לא־חוקית בשטחים, מצד הישראלים והפלסטינים כאחד. לפי מה שאנחנו רואים, אין יום שהאנשים במנהל לא מוציאים פקח לשטח. כמובן שמדיניות האכיפה שלהם לא מושפעת משום גורם פוליטי.

"אבל האכיפה כן מושפעת בלית ברירה משיקולים מבצעיים. אנחנו בתקופה מתוחה, ובתקופות כאלה הם (במנהל, ת"ג) לא תמיד יכולים לאכוף בנייה. לפעמים, לשלוח אנשי מנהל לשטח לטפל בעבירות בנייה מסכן אותם, וזה שיקול".

"מדיניות האכיפה לא מושפעת משום גורם פוליטי. אבל כן מושפעת בלית ברירה משיקולים מבצעיים. לפעמים, לשלוח אנשי מנהל לשטח לטפל בעבירות בנייה מסכן אותם"

פלסטינים משליכים אבנים על כוח צה"ל בג'נין, 28 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/ Majdi Mohammed)

לשלוח אנשי מנהל לטפל בעבירות בנייה מסכן אותם גם כששולחים אותם לאכוף על פלסטינים, וגם על מתנחלים ישראלים?
"לפעמים כן, בטח. יש אלימות של כל הגורמים".

אז מה יקרה בקרוב, אם מג"ב והמנהל יעברו לשליטת שרים התומכים בבנייה בלתי־חוקית של ישראלים, דורשים להלבין את כולה – והיו מעורבים בעצמם בעבריינות אידיאולוגית נגד כוחות הביטחון?
"צה"ל הוא לא גוף פוליטי ואני לא עונה לשאלות פוליטיות".

"לוקחים אדמות מכפרים ומעבירים להתנחלויות"

תושבים פלסטינים טוענים כי לאחרונה הם נתקלים באכיפה נוקשה יותר על בנייה שנאסרה עליהם, כולל, לטענתם, באדמות הפרטיות שלהם. נוסף על כך הם טוענים שהם מרבים לקבל לאחרונה צווים להפקעת האדמות, שהופכות אותן, לפי החוק הישראלי, ל"אדמות מדינה", שעליהן ניתנים היתרים לבניית התנחלויות ישראליות ותשתיות המשרתות אותן.

תושבים פלסטינים טוענים כי לאחרונה הם מרבים לקבל צווים להפקעת האדמות, שעליהן ניתנים היתרים לבניית התנחלויות ותשתיות המשרתות אותן

הריסות בתי פלסטינים בג'יפתליק שבבקעת הירדן, דצמבר 2022 (צילום: עמוס מגד)

לדברי עיסא סוף, איש פת"ח תושב הכפר חארס שבשומרון ופעיל בארגון הבודהיסטי הישראלי "דהרמה מעורבת חברתית": "אנחנו לא רואים הרבה בניית בתים, אבל רואים פעולות לקראת בנייה בקצב שלא ראינו כבר הרבה זמן. בונים תשתיות, מביאים קבלנים לשטח – וגם מפקיעים לנו קרקעות כדי שמתנחלים יבנו עליהם. כל יומיים יש הכרזה על הפקעה חדשה".

"בונים תשתיות, מביאים קבלנים לשטח – וגם מפקיעים לנו קרקעות שמתנחלים יבנו עליהם. כל יומיים יש הכרזה על הפקעה חדשה"

סוף מביא כדוגמה לכך הודעה על הפקעה של אדמות, שהמנהל האזרחי שלח בסוף נובמבר לתושבי הכפרים בידיה, אלדיק ובורקין שבשומרון, לטובת הקמת מבנים חדשים בחווה החקלאית "שחרית", שהוקמה ב־2014 כמאחז לא חוקי והקמתה אושרה בדיעבד בממשלה ב־2018.

במסמך ששלח הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש באזור הגדה המערבית במנהל, תחת הכותרת "הרשאה לתכנון שחרית", נכתב:

בכוונתנו להעניק הרשאה לתכנון במקרקעין בשטח של 360 דונם באדמות הכפרים בדיה ואלדיק

המסמך מפרט שמות ערביים של חלקות אדמה שעליהן מוענקת ההרשאה.

הודעה על הפיכת אדמות בכפרים דיר איסתיא וחארס בשומרון לאדמות מדינה לצורך הרחבת התנחלות רבבה, נובמבר 2022 (צילום: עיסא סוף)

תושבי כפרו של סוף, חארס, והכפר דיר אספיה, קיבלו לאחרונה מסמך דומה המבקש, לפי הפרשנות של סוף, להפקיע אדמות לצורך הרחבת ההתנחלות רבבה – התנחלות שתנועת נחלה ניסתה להקים לידה מאחז במבצע הכושל להקמת מאחזים ביולי.

"הם לוקחים בכיף שלהם אדמות חקלאיות מהכפרים ומעבירים אותן לחוות של מתנחלים", אומר סוף, "אומרים לנו שמי שמתנגד לזה שיגיש להם מסמכים, אבל אנחנו מגישים מסמכים שמראים בעלות שלנו – והם מתעלמים. המתנחלים בונים בחוות כמה שהם רוצים, ולא הורסים להם, אלא מאשרים בדיעבד. כשאנחנו בונים, הורסים לנו.

"חוץ מההפקעות, יש יותר הוראות לחישוף, מורידים לנו עצים במטעים כדי לפתוח את השטח לתנועה. יש גם יותר הריסות של בתים שלנו. יותר פקחים מסתובבים בשטח ומוציאים צווי הריסה. גם פקחים רשמיים של המנהל וגם פעילים של תנועת 'אם תרצו' ו'רגבים'.

"האנשים האלה, התפקיד שהם קיבלו, או לקחו לעצמם, זה לעקוב אחרי הפלסטינים, ואם הפלסטיני בונה בית שנחשב לא חוקי, והפקח של המנהל לא שם לב או מעלים עין, הם הולכים ומתלוננים על הפקח ועל המנהל. אז הפקח נעשה יותר קשוח ודופק את הפלסטינים גם כשהוא לא רוצה".

מנכ"ל "אם תרצו" מתן פלג (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"פעילים של תנועת 'אם תרצו' ו'רגבים' עוקבים אחרי הפלסטינים, ואם פלסטיני בונה בית שנחשב לא חוקי, והפקח של המנהל לא שם לב או מעלים עין, הם מתלוננים על הפקח"

פעילי "אם תרצו" ו"רגבים" מגיעים לשטח יותר ויותר לאחרונה?
"כן. הם התחילו להגיע לכאן יותר מאז שיש את 'ממשלת השינוי', שהם התנגדו לה, כדי להראות שהיא לא מתפקדת, ומגיעים לכאן עוד יותר מאז הבחירות האחרונות. עושים מלחמות פוליטיות פנים־ישראליות על הגב של הפלסטינים".

מנכ"ל "אם תרצו" מתן פלג אישר את תיאור המצב של סוף. לדברי פלג: "מאז השקת תוכנית הבנייה של סאלם פיאד ב־2009, הרשות הפלסטינית, במימון אירופי, השתלטה על מאות אלפי דונמים ביו"ש. ישראל צריכה לעשות מבצע רחב היקף להריסת הבנייה הלא־חוקית הפלסטינית בשטחי C".

מהמנהל האזרחי נמסר בתגובה לטענותיו של סוף על הפקעת קרקעות: "מדובר בהרשאה לתכנון שהוענקה למועצה האזורית שומרון באדמות מדינה. מדובר בתוכנית עתידית להקמת מוסד ציבורי במקום".

יו"ר המועצה יוסי דגן מסר בתגובה: "האדמות הללו הן אדמות מדינה. הן הוכרזו ככאלה כבר בשנות ה־80 ועכשיו מתבצעת הכרזה חוזרת. המשמעות היא שהן מעולם לא היו שייכות לתושבי הכפרים הללו, כי לפני ההכרזה על אדמות מדינה נערך סקר מקצועי במטרה לוודא שאינן בבעלות פרטית של ערבים. לכן טענותיו של סוף מגוחכות ואף שקריות".

"האדמות הללו הוכרזו כאדמות מדינה כבר בשנות ה־80 ועכשיו מתבצעת הכרזה חוזרת. המשמעות היא שהן מעולם לא היו שייכות לתושבי הכפרים הללו"

עיסא סוף, פעיל שלום פלסטיני מחארס בשומרון (צילום: באדיבות המצולם)

סוף, בעל מעמד גבוה בחארס, נפצע בגפיו מירי של חיילי צה"ל ב־2001 בזמן פשיטה של צה"ל על חארס. לדבריו זה קרה בזמן שיצא לרחוב להזהיר נשים וילדים להיכנס לבתים כדי לא להיפגע מאש צה"ל. הוא הגיש תביעה נגד משרד הביטחון, המקרה נחקר – ובאופן חריג הוא הצליח לקבל פיצוי. מאז הוא מקדיש את זמנו ומרצו למדיטציה, לפעילות למען שלום ולהתנגדות לא־אלימה לדיכוי הפלסטינים.

סוף, דובר עברית רהוטה שעבד בישראל בעבר ויש לו קשרים רבים עם ישראלים, תומך במה שהפלסטינים מכנים "פתרון המדינה האחת": לאחד את ישראל והגדה המערבית למדינה אחת, שבה לתושבים הפלסטינים בגדה יהיו זכויות אזרח מלאות, וההתנחלויות הקיימות יישארו על כנן. למעשה, הפתרון הזה אינו רחוק מתוכנית סיפוח–אזרוח שבה תומכים אלחייני ומתנחלים מתונים נוספים.

לדברי סוף: "בין הנהר והים אין מקום לשתי מדינות, ההתנחלויות כבר מפוזרות בכל הגדה, ישראל השפילה את אבו מאזן והרשות הפלסטינית היא מעמסה מיותרת על העם הפלסטיני. אבל הפתרון זה לא אפרטהייד, אלא מדינה אחת שבה נחיה יחד בשלום ובשוויון".

"בין הנהר והים אין מקום לשתי מדינות והרשות הפלסטינית היא מעמסה מיותרת. אבל הפתרון זה לא אפרטהייד, אלא מדינה אחת שבה נחיה יחד בשלום ובשוויון"

בתנאים של שוויון זכויות מלא, אתה מוכן לחיות במדינה ששמה "ישראל"?
"אני רוצה לחיות במדינה הזאת. בתנאי שוויון – תראה לי פלסטיני שלא רוצה. אני אוהב את היהודים ומקבל את זה שאתם חיים כאן.

מימין: הרברט סמואל, לורד בלפור ולורד אלנבי. האוניברסיטה העברית בירושלים, 1925 (צילום: Library of Congress)

"אבל בהצהרת בלפור, שאמרה שזאת המולדת שלכם, כתוב שהיהודים יתיישבו בארץ 'בתנאי ברור שלא ייעשה דבר העלול לפגוע בזכויות של עדות לא יהודיות'. אז מה עם התנאי הזה? אם לא נותנים לי לבנות על האדמה שלי, ולוקחים לי אותה ובונים עליה יישוב יהודי, זאת לא פגיעה בי?"

בממשלה המיועדת יש כוונה להעביר את השליטה בשטחי C מצה"ל למשטרה ולהכפיף את המנהל לממשלה. יש טענה בישראל ובעולם שמדובר בסיפוח דה פקטו של הגדה. זה חלק מהדרך לפתרון שאתה מאמין בו?
"ממש לא! תקשיב למה שסמוטריץ' ובן גביר אומרים. הם רוצים לספח את השטח – אבל לא אותנו.

"שאלו את בן גביר, אם יספחו האם הוא בעד לתת לנו זכויות, הוא אמר, 'מה פתאום'. התוכנית שלהם זה אפרטהייד, ההיפך משוויון. גם עכשיו יש אפרטהייד בגדה, והם רוצים עוד יותר. או בכלל לגרש אותנו".

"אבל אני לא מפחד דווקא מסמוטריץ' ובן גביר. אני עוקב אחרי הפוליטיקה בישראל ויודע שבסוף תמיד ביבי מנצח. הוא ישתמש בהם, ויתלה אותם על אותו חבל שעליו תלה את ליברמן, בנט וסער ואיילת (שקד). לכן, מבחינתנו הפלסטינים, אין הבדל בין הממשלה הזאת לאחרת. כולם בונים על האדמה שלנו, על הגב שלנו, לא נותנים לנו זכויות ושום עתיד".

נתניהו מוקף בחברי כנסת מהקואליציה המיועדת, 13 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אני לא מפחד מסמוטריץ' ובן גביר. אני עוקב אחרי הפוליטיקה בישראל ויודע שבסוף תמיד ביבי מנצח. הוא ישתמש בהם ויתלה אותם על אותו חבל שעליו תלה את ליברמן, בנט וסער"